החלטה בתיק ב"ש 4479/05

1.         בקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשה על יד המדינה (ב"ש 4479/05), בד בבד עם הגשת כתב אישום נגד המשיב (פ 949/05).

2.         העובדות המיוחסות לנאשם, כפי שעולות מכתב האישום ומן ההשלמות של ב"כ הצדדים בישיבת היום, ומכתב האישום של הגיס של הנאשם, הם אלה:

 בחודש אוגוסט 2004 פנו אל  הנאשם  פאדי עליאן וסאמר עליאן, אשר היו מוכרים לנאשם כחברים בארגון הטרוריסטי החזית העממית (להלן - "הארגון"), בבקשה שיספק להם אקדח, וזאת כדי שיוכלו לרסס ססמאות בעד הארגון בכפר עיסאוויה, ללא הפרעה.

הנאשם פנה לגיסו (בעל אחותו) מחמוד ואיל וביקש ממנו שישאיל לו אקדח הנמצא אצל הגיס. הוא קיבל מהגיס אקדח ברטה 9 מ"מ, יחד עם כדורים, והעביר אותו לפאדי ולסאמר הנ"ל.

לאחר מסירת האקדח, פאדי סאמר ופעילים אחרים בארגון יצאו לרסס כתובות בשבח הארגון ברחבי עיסאוויה, בסביבות 21:00 בערב. הנאשם סייע להם בהדבקת תמונות של פעיל בכיר בארגון שנהרג. במהלך פעילות זו התקרב למקום אחד מתושבי עיסאוויה, וסאמר ירה באקדח הנ"ל מספר יריות באוויר כדי להרחיקו.

בתום ריסוס הכתובות והדבקת התמונות, דהיינו: לאחר שעה החזיר הנאשם את האקדח לגיס ואיל.

3.       העבירות המיוחסות לנאשם בגין מעשים אלה, הן שתיים: עבירות בנשק - לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; תמיכה בארגון טרוריסטי - לפי סעיף 4(ב) בצירוף סעיף 8 לפקודה למניעת טרור, התש"ח-1948.

4.       קיימתי בתיק זה מספר ישיבות, ולאחר שהוריתי על הגשת תסקיר, אשר תחילה לא הוגש (לטענת קצינת המבחן, בשל קושי לאתר את הנאשם שהיה באחריות השב"כ), הוגש לבסוף ביום ח סיון תשס"ה (15.6.05) תסקיר מעצר אשר המליץ על חלופת מעצר בבית דודו של המשיב בשכונת עיסאוויה. בעקבות התסקיר התקיים היום דיון נרחב , ובו נחקרו האב והדוד של המשיב וכן שני ערבים נוספים. ב"כ הצדדים גם סיכמו במפורט את טענותיהם.

5.       התשתית המשותפת והמוסכמת על דעת שני הצדדים היא כי יש ראיות לכאורה לעובדות ולעבירות המיוחסות  לנאשם. כמו כן מוסכם כי יש עילת מעצר, וזאת על פי החזקה הסטטוטורית המופיעה בסעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו- 1996 (להלן - "חוק המעצרים"), אשר קובע כי ביחס ל" עבירת ביטחון", הדין הוא כי " חזקה כי מתקיימת העילה האמורה בסעיף קטן ב, אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת". עבירת ביטחון הוא מונח טכני אשר סעיף זה מפנה אותנו לסעיף 35(ב) לחוק המעצרים הנ"ל, ובו בפיסקה (1) מופיע, בין היתר סעיף 144 לחוק העונשין, אשר הינו אחת מן העבירות המיוחסת לנאשם (ראה פיסקה 3 רישא לעיל).

6.       המחלוקת בין הצדדים התמקדה בנושא המסוכנות וחלופת המעצר.

 עמדת המדינה , כפי שביטאה אותה בנחרצות עו"ד חלד, עוזרת פרקליט מחוז ירושלים, היא כי מעשיו של הנאשם הם בדרגת מסוכנות גבוהה וכי חלופת המעצר המוצעת, אשר היא בכפר עיסאוייה, אין בה די כדי לאיין מסוכנות זו. היא הדגישה את אינטרס הציבור ואת הצורך להגן עליו מפני מעשים דוגמת אלה שביצע הנאשם, ורמזה אף על חשש למעשים מסוכנים יותר שיכול ויבצע הנאשם, במיוחד לאור עברו והימצאותו בכפר עיסאוויה , אם תתקבל חלופת המעצר.

מנגד, טען למשיב עו"ד סוועד, מטעם הסנגוריה הציבורית, אשר פרט את מעלותיה של חלופת המעצר, עליה המליץ התסקיר, ואת מנגנון הערבות, אשר לדבריו מגיע לכדי ארבעה מעגלים, אשר בכוחם למנוע חשש של סיכון הציבור.

7.       עיינתי שוב בתסקיר, שמעתי את העדים ואת טענות הצדדים, ועמדתי היא כי בנסיבות מקרה זה, נוטה הכף לעבר חלופת המעצר. אסביר את דבריי בקיצור.

8.       ער אני לפסיקה ולפיה כאשר יש מסוכנות, קיימת עילת מעצר. ברם, הרשות השופטת כפופה לרשות המחוקקת, ואנו - השופטים - עבדי המחוקק אנו, וחובה עלינו לתת ביטוי רציני ומשמעותי לאמור בסעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים הנ"ל הקובע כי בית משפט לא ייתן צו מעצר אם " ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחרותו של הנאשם, פחותה". כלל זה חל גם במקרה של מסוכנות, אף אם היא סטטוטורית.

9.       במקרה שלפנינו מנתח תסקיר המעצר את מצבו של המשיב. מדובר בבחור צעיר (על פי כתב האישום הוא כבן 19; על פי התסקיר הוא כבן 21). המשיב הוא הבן השמיני מתוך אחת עשרה ילדים במשפחה. על אף עבר חד פעמי של עבירת זריקת אבנים בנתיב תחבורה, בגינה נדון ל-65 ימי מאסר ביום 18.3.01, עשה המשיב מאמץ וסיים את 12 שנות הלימוד לפני כשנה בחודש יוני 2004. לאחר מכן, וכדי להרחיקו ממוקד הפעילות פוליטי, שלחו אותו הוריו ללמוד באוניברסיטת עמן במגמת פסיכולוגיה. הוא למד שם, שב ארצה בחודש נובמבר 2004, ואז עבד בהיקף שעות נרחב ביממה כדי לסייע לפרנסת המשפחה ולחסוך כסף להמשך לימודיו.

           עורך התסקיר מציין כי המשיב מודע לבעייתיות שבמעשיו והוא מפיק לקחים והביע דאגה להמשך התפתחותו בלימודיו. לדעת עורך התסקיר מדובר בעבירה שנעשתה עקב גילו הצעיר, והוא מייחס אותה לאישיות לא מגובשת בה פעל המשיב ללא מחשבה, תוך הגררות אחר השפעות סביבתיות.

           התסקיר ממליץ על חלופת מעצר בבית הדוד תוך אמירה כי מדובר באדם שתקופת מעצרו עד כה (כששים יום) דירבנה אותו למחשבה נוספת בקשר להתנהגותו, ועל כן רמת הסיכון שלו אינה גבוהה ובחלופת המעצר בבית הדוד יש כדי להבטיח את מטרות המעצר.

10.     אין זה חזון נפרץ שבו בתיק ביטחוני (אם כי לא בדרגת חומרה מירבית) המלצת תסקיר המעצר היא חיובית. יש ליתן משקל משמעותי לחוות דעת זו.

11.     שמעתי על דוכן העדים את האב והדוד ואת הערבים, ונחה דעתי כי מדובר בחלופת מעצר מתאימה והולמת.